#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרפף 1) שלא הוקף לדירה 2) שהוקף לדירה?	"1) אם הוא יותר מבית סאתים [כחצר המשכן, דהמשכן לא היה הוקף לדירה (טור, ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)] דינו ככרמלית ואסור לטלטל בו יותר מד&#x27; אמות 2) אפי&#x27; אם הוא כמה מילין מותר לטלטל בו"	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור בית סאתים?	"חמשת אלפים ריבוע אמות, והוא שבעים אמה וד&#x27; טפחים ויותר מאצבע בריבוע (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [והמ&quot;ב הביא חשבונו של הקיצור שו&quot;ע דבאמה שלנו הוא נ&quot;ג אמות, וכתב הקצש&quot;ע בהקדמתו (נדפס במהדורת קש&quot;ע עם מסגרת השלחן או קש&quot;ע עם דברי מ&quot;ב) דאמה היא לערך אמה בעמיש שהיא שלשה רבעי אמה ווינער הנהוגה במדינתנו, וידוע דהקש&quot;ע היה באונגוור שהוא באונגריא, וכתוב בספר שיעורי מצות (עמ&#x27; כ&quot;ג) דלפי&quot;ז אמה של תורה עולה ל-58.5 ס&quot;מ {וכשאני ביררתי המציאות מצאתי שאמה ווינער היה 77.8 ס&quot;מ ואמה בוהימיא (שהיא אמה של פראג) היה 59.3, ואולי זהו כוונת תיבת &quot;לערך&quot;}, וזהו כמו אמה של החזו&quot;א, אולם טען ספר מדות ושיעורי תורה (הרב בניש, פ&quot;ח הע&#x27; 37) דהח&quot;ח היה בראדין שהוא ביילארוס שהיה מרוסיא, וא&quot;כ היה לו המדות של רוסיא דהוא הארשין, וידוע מהערוה&quot;ש (הרבה מקומות, וביותר מפורש ביו&quot;ד ריש סימן ר&quot;א) דאמה של תורה הוא שלוש רבעי מאמה של ארשין [ויש ט&quot;ס בערוה&quot;ש כאן (סע&#x27; ג&#x27;) דצ&quot;ל נ&quot;ג על נ&quot;ג ולא מ&quot;ח על מ&quot;ח], וידוע שאמה של ארשין הוא 28 אינטשס שהוא 71.12 ס&quot;מ, ולפי&quot;ז אמה של תורה עולה 21 אינטשס, שהוא בערך אמה של האג&quot;מ, ומאד מסתבר דכשהביא המ&quot;ב את מדותיו של הקש&quot;ע דאמה שלנו הוא נ&quot;ג על נ&quot;ג כוונתו היה על הארשין כמו שהיה רגיל בו ולא על האמה ווינער [ויתכן דסבר דהוא אותה מדה ממש דהח&quot;ח ידע דאמה הוא ג&#x27; רבעי של ארשין והקש&quot;ע כתב דאמה הוא ג&#x27; רבעי של אמה ווינער], ולפי&quot;ז המ&quot;ב ס&quot;ל כהערוה&quot;ש דשיעור אמה הוא 21 אינטשס, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שמ&quot;ט דבמאה שנים אחרונים נתגדלו אנשים בעולם ומסתבר דהאמה הוא בערך 23 אינטשס]"	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בורגנין נחשבין כהוקף לדירה?	"לא, כיון שהם רק שומרים האויר שלפניהם, ולא מהני מה שהם מקורים [ועי&#x27; בביה&quot;ל לקמן סי&#x27; שס&quot;ב] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ארכו יתירה על רחבו פי שנים 1) והוא יותר מבית סאתים 2) והוא כבית סאתים 3) והוא פחות מבית סאתים?	"1) פשוט דאסור בכל אופן, אפי&#x27; אם אינו ארוך כפי שנים 2) אסור לטלטל בו אם ארכו פי שנים מרחבו אמה אחת, אבל פחות מאמה מותר (רבינו ירוחם, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [והיינו כגון רוחב 49.75 וארכו 100.5025] 3) כתבו רע&quot;א ובית מאיר דתלוי בב&#x27; תירוצים בתוס&#x27; (עירובין כ&quot;ה ע&quot;ב), וכן נקט החזו&quot;א, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) ס&quot;ל דאפי&#x27; תירוץ ראשון דתוס&#x27; מודו דמותר, ועל כן סתם המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דפחות מבית סאתים מותר אפי&#x27; אם ארכו הרבה יותר מרחבו, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) מחמיר דאפי&#x27; בפחות מבית סאתים לא יהא ארכו יותר מפי שנים של רחבו {ונראה דמבואר לקמן (סי&#x27; ת&quot;ה סע&#x27; ד&#x27;) דנקטינן להקל דאמרינן שם דמותר לעשות מחיצות מבני אדם אפי&#x27; ביותר מאלפים, ואין זה הוקף לדירה ובע&quot;כ ארכו יתירה מרחבו פי שנים}"	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו זוכר אם הקרפף הוקף לדירה?	הרמ&quot;א הביא מרדכי דרגילים לפתוח פתח תחילה ואח&quot;כ להקיף, אמנם הדגיש המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) דהכל תלוי לפי מנהג המקום והזמן	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרפף הסמוך לעיר אבל אינו פתוח לבית?	"ההגהות אשר&quot;י מקיל דנחשב כפתוח לבית אם בנה הבית תחילה (וע&quot;ע חזו&quot;א סי&#x27; פ&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ג) [וכפשוטו היינו תוך ע&#x27; אמה להעיר, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הפריז על המדה והביא מרבינו יהונתן דמהני כשהוא תוך אלפים אמה לעיר, והשיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) דהרבינו יהונתן מיירי בשיטת ריב&quot;ב דס&quot;ל דאפי&#x27; בפחות מבית סאתים צריך שומירה ודירה פחותה ולזה כתב דסגי בתוך אלפים אמה, ועוד מקיל הרבינו יהונתן בטיול בעלמא, וכתב השעה&quot;צ דאין זה פשוט כלל], אכן תוס&#x27; (עירובין כ&quot;ג ע&quot;א) חולקים על ההגהות אשר&quot;י וס&quot;ל דלעולם צריך להיות פתוחה לבית, והרמ&quot;א הביא השתי דעות, והסכימו האחרונים כתוס&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), וכן הוא פשטות הגמ&#x27; דמדבר בקרפף שנפרצה לחצר שהוא בתוך העיר ואפ&quot;ה צריכה להיות פתוח ולבסוף הוקף, ואפי&#x27; ההגהות האשר&quot;י כפשוטו קאי דוקא לריב&quot;ב (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) [וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) דקאי דוקא לריב&quot;ב]"	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה דיר וסהר נחשבים כהוקף לדירה?	"1) רש&quot;י כתב מפני שתשמישו לדירת אדם לכניסה ויציאה תמיד [והיינו לעיין על הזבל ולחלוב אותם ולגזוז אותם], וכן משמע מריטב&quot;א&lt;br&gt;2) רבינו יהונתן פי&#x27; דיש לאדם בית בתוכו והוי ממש דירת אדם, ואפשר דחשיב כקבוע מפני שהוא יושב שם תמיד יום ולילה [וזה דוחק דבאמת הוא דבר המטלטל היום כאן ולמחר כאן]&lt;br&gt;3) מרמב&quot;ם ומרשב&quot;א בדעת רש&quot;י משמע דעצם דירת בהמה נחשב כדירה, וכן הביא הנוב&quot;י בשם האור חדש.&lt;br&gt;הביה&quot;ל (ד&quot;ה לדירה) נוטה לצד שלישית דדירת בהמה שמה דירה, אבל מסיים וצ&quot;ע למעשה, והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ת&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;א) סותם כרבינו יהונתן דצריך השומר בהמות לדור שם"	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשומירה [מקום דירה לשומר]?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דהרמ&quot;א השמיט זה דפשוט דמהני לכו&quot;ע, אכן הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) כתב להיפך דהרמ&quot;א השמיט זה מפני שפשוט דלא מהני לכו&quot;ע, והביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שס&quot;ב סע&#x27; א&#x27; ד&quot;ה כדי) כתב דאם השומר יושב בה יום ולילה ואינו הולך ללון ביתו הוי בכלל דירת אדם"	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם 1) ביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד 2) מרחץ 3) חצר בית האסורים 4) גן החיות, נחשבים כמוקפים לדירה?	"1) לא, דמה שמתפללים ולומדים שם לא מקרי דירה דהמשכן נמי לא מקרי דירה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;), אכן החזו&quot;א (סי&#x27; צ&#x27; ס&quot;ק כ&quot;ז, סי&#x27; ק&quot;י ס&quot;ק כ&#x27;) ס&quot;ל דהשימוש להתפלל שמה דירה, ועי&#x27; בפמ&quot;ג (סי&#x27; שס&quot;ו א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דמשמע כהערוה&quot;ש [אמנם לגבי תחומין ביהמ&quot;ד מקרי בית דירה (ערוה&quot;ש סי&#x27; שצ&quot;ח סע&#x27; י&quot;ד)] 2) לא (ערוה&quot;ש שם) 3) כן דדירה בעל כרחה שמה דירה וכמ&quot;ש ביומא (י&#x27; ע&quot;ב) (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;) [ויש מח&#x27; נוב&quot;י (מהדו&quot;ת או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ז) וחת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; צ&quot;ה) אם דיני הוקף לדירה ודיני מזוזה תלוין בהדדי] 4) הנוב&quot;י (מהדו&quot;ת או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ז) מחמיר מאד בזה וס&quot;ל דאפי&#x27; אם הוקף לדירה אסור לטלטל בו והוי כזרעים דמבטלי הדירה דאין דרך אנשים לדור במקום גידודי חיות {ומשמע דס&quot;ל דמקום הכיפה של החיה הוי כזרעים דאין אדם הולך שם, ונמצא שרובן זרעים והכל אסור, אולם לכאורה יש מחיצה בין כל כיפה וכיפה וא&quot;כ ליכא שום חיה במקום הילוך בני אדם ויהא כשאר פארק ואולי עדיף ממנו דיש כאן דירת בהמות, וצ&quot;ע}"	סימן שנח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא הוקף לדירה?	תחילה בנה בית {או פתוח למקום דירה} ואח&quot;כ הקיפו	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חישב לבנות בית אחר שהקיפו?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א) מקיל בשלשה צירופים, א&#x27; הרמב&quot;ם משמע דסגי אם הוקף לשם דירה אע&quot;פ שאין בו בית [והמגיד משנה והרשב&quot;א חולק עליו (ב&quot;י)], ב&#x27; הכא דעתו היתה לבנות בית אח&quot;כ וישתמש בה כחצר לבית ומשמע דאפי&#x27; המגיד משנה מודה בזה, ג&#x27; הרמ&quot;א הביא ההגהות אשר&quot;י דמקיל כשהוא סמוך לעיר, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;) אינו מקיל אלא בחצר ולא בקרפף [והמ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שנ&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, ת&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) ג&quot;כ מקיל בחצר]"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לפרוץ הגדר כדי לתקנו?	"צריך לפרוץ הגדר יותר מעשר אמות, ויכול לפרוץ אמה ולתקנו ולפרוץ עוד אמה ולתקנו [דפנים חדשות באו לכאן (גמ&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לפרוץ כל גובה הפתח?	"לא, סגי לעשותו פחות מי&#x27; טפחים בגובה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני חלון להיות נחשב כפתח ולבסוף הוקף?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) מסתפק בדבר, ומשמע מא&quot;ר ועולת שבת דמהני, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) מצדד דדוקא פתח מהני ומינכרא מילתא שחשב להשתמש במקום ההוא משא&quot;כ חלון שעיקרו לאור וגם א&quot;א להשתמש בה בקבע, אבל הביה&quot;ל מסיים דאפי&#x27; אי אמרת דמהני היינו דוקא אם משתמש בה לקרפף אבל אם רק להביט על ידה בודאי לא מהני"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפלה כותל חיצונית של הבית האם מהני הפנימית להיות כהוקף לדירה?	"מבואר בגמ&#x27; (עירובין כ&quot;ה ע&quot;ב) דלא מהני דלא נעשית לבראי אלא לגואי (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה מביתו), ועי&#x27; סוף הסימן"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם יש היקף ג&#x27; מחיצות ובונה בית ברביעית ופתח לו פתח, מה הדין?"	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) מצדד דנחשב כפתח ולבסוף הוקף (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואח&quot;כ) {וצ&quot;ב מהו החידוש}"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה של התרוה&quot;ד?	"התרוה&quot;ד ס&quot;ל דיכול להניח עפר רחב ד&#x27; טפחים [כדי שיהא ראוי לעמוד עליו (תוס&#x27; עירובין ע&quot;ז ע&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)] על שני הצדדין עד שיהא פחות מעשרה טפחים באורך יותר מעשר אמות ואח&quot;כ יסלקנה, וכן פסק הרמ&quot;א, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) הביא שהגר&quot;א חולק על התרוה&quot;ד וס&quot;ל דהוי כמו גידוד ה&#x27; ומחיצה ה&#x27; דמצטרפין לעשרה כיון שהוא למעלה מג&#x27; טפחים [אבל למטה מג&#x27; טפחים מסתפק הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שס&quot;ב סע&#x27; ב&#x27;) אם מצטרף הגידוד עם המחיצה], ובדעת התרוה&quot;ד י&quot;ל דס&quot;ל דמצטרף דוקא כשהוא בשפתה ולא כשיש רוחב של ד&#x27; טפחים ביניהם [ודחה הביה&quot;ל חילוק זה דלמעשה הוא כמדידה של תל המתלקט אבל מציע דאולי תל המתלקט הוא דוקא כשהוא מבריאתו אבל ע&quot;י אדם צריך לבנות המחיצה על שפתה ולא באמצע {וצ&quot;ב החילוק}] א&quot;נ מצי למימר דס&quot;ל לתרוה&quot;ד דאם מכוין בהדיא לבטל המחיצה עדיף טפי, אכן החזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק ע&#x27;) כתב דדברי התרוה&quot;ד פשוטים דאינו יכול לדמות מדריגות לתל המתלקט דתל המתלקט הוא דוקא שיעור מדרון ולפיכך פשוט דאינו יכול להצטרף ב&#x27; מחיצות מרוחקות אפי&#x27; בתוך שיעור תל המתלקט, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ה סע&#x27; ט&quot;ו) דדברי הגר&quot;א תמוהים איך יכול לצרף מחיצות מרוחקות כ&quot;כ, ולמעשה נראה דהעיקר כתרוה&quot;ד אלא דאינו ברור אם צריכים להיות תוך ג&#x27; טפחים או ד&#x27; טפחים דהתרוה&quot;ד משמע ד&#x27; טפחים והרא&quot;ש כתב ג&#x27; טפחים [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ה סע&#x27; ט&quot;ו) דהר&quot;ן מודה להרא&quot;ש כשאינו מקורה וניחא תשמישתיה דודאי אין מצטרפין] {ואפשר דהיו מסופקים ושניהם כתבו לחומרא דהרא&quot;ש מיירי כשרוצה לצרפם והתרוה&quot;ד מיירי כשאינו רוצה לצרפם, ונראה דיש להחמיר כשניהם, וע&quot;ע בחזו&quot;א (סי&#x27; קי&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דסותם כתרוה&quot;ד דתלוי בד&#x27; טפחים אפי&#x27; להקל, ועי&#x27; במגילת ספר (הל&#x27; שבת קונטרס בעניני עירובין סי&#x27; ו&#x27; ענף ב&#x27;) דהכריע דבין ג&#x27; לד&#x27; טפחים המקיל יש על מי לסמוך והמחמיר תבא עליו ברכה}"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבטל העפר שמה כדי לבטל השם מחיצה ממנו?	"התרוה&quot;ד הביא דלפי רש&quot;י (סוכה ד&#x27; ע&quot;א) והרא&quot;ש מהני העפר לבטל המחיצה [ומבואר מרש&quot;י (שם) דדוקא אם ביטלו בפה (גר&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו), ויש סוברים דדי במחשבה לחוד (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; שע&quot;ב ס&quot;ק קכ&quot;א), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ו) הביא דתרוה&quot;ד ס&quot;ל דאפי&#x27; מחשבה א&quot;צ אלא די בסתמא בעלמא, אמנם הרמב&quot;ם הביא מסקנת הגמ&#x27; דרב אשי דדוקא בחריץ א&quot;צ מחשבה, והרא&quot;ש בסוכה (סי&#x27; ב&#x27;) משמע כהתרוה&quot;ד דהביא ראיה מארנקי בעירובין (ע&quot;ט), ועי&#x27; בסוף גאו&quot;י דמדחה דלעולם הרא&quot;ש מודה להרמב&quot;ם דקיי&quot;ל כרב אשי והא דהביא ראיה מארנקי הוא רק לענין ביטול שבת אחת דמהני (ר&quot;י באק)], אבל לפי הר&quot;ח וראבי&quot;ה לא מהני עד שיבטלנה שם לעולם, והשתי דעות מובאים ברמ&quot;א, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ח) הביא שהכרעת הפוסקים להקל כרש&quot;י והרא&quot;ש דמהני ביטול לשעה, וכן הוא דעת התרוה&quot;ד להמעיין (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא ממי שבנה כותל אחר רחוק מכותל ראשון ג&#x27; טפחים דלא מהני לאחר שנסתלק הכותל חדש?"	"כן הקשה הגר&quot;א [ואינו ראיה מציור שנבלעו הכותל בקרקע דהתם עליונו של הכותל היה נבנה לשם דירה], ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דהכא הוא ממש מבטל המחיצה לגמרי משא&quot;כ לקמן כשבונה כותל אחר לפניו אינו מבטל המחיצה הישנה אלא בונה מחיצה חדשה לפניו וכשנפל החדשה לא מהני הישנה"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במחיצה גבוה כ&#x27; טפחים?"	"אין עצה להניח עפר לפניו דממ&quot;נ יהיה מחיצה של עשרה, ואע&quot;פ דמהני בתורת כותל חדש דהרי הוא רחוק ג&#x27; טפחים ממנו מ&quot;מ כשמפנה העפר אח&quot;כ חוזר לאיסורו הראשון (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג, דלא כמג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) ס&quot;ל כהמג&quot;א דיש עצה להניח העפר בגובה י&quot;א טפחים דכיון שהוא רחב ד&#x27; הוי כותל חדש לשבת זו ולאחר שיסלקנה הוי כאילו בנה כותל חדש [ונראה דס&quot;ל דאע&quot;פ שהוא נוגע בכותל הישן נחשב ככותל חדש, אבל שאר הפוסקים ס&quot;ל דצריך אויר ד&#x27; טפחים בין הכתלים] {ולכאורה יש עצה דמהני לכו&quot;ע לעשות מדרון שאינו כמדידת תל המתלקט, והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; פ&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ד) מייעץ לעשות פירצה בקרן זוית [ויש לעיין אם יכול להעמיד עמודים בפתח באלכסון באופן שאינם מגיעים להדדי]}"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמסלק העפר האם נחשב כהמחיצה נעשית מאיליה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) ס&quot;ל דהוי כנעשית מאיליה ואפ&quot;ה מהני כמ&quot;ש לקמן בסע&#x27; ח&#x27;, אכן פשוט להשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ה) דע&quot;י ההסתלקות של העפר הוי כאילו הוא חופר ממש את המחיצה"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מדריגות מצטרפין לעשות מחיצה [בין לחומרא כגון לתקן קרפף בין לקולא לטלטל בו] אם רוחב המדריגות 1) פחותים מג&#x27; טפחים 2) יתירים מג&#x27; טפחים?"	"1) מבואר מהרא&quot;ש (מובא לעיל סי&#x27; שמ&quot;ה סע&#x27; ט&quot;ו) דמצטרפין מחיצות תוך ג&#x27; טפחים ואין נפק&quot;מ בגובה המדריגות {אולם פשוט דעדיין צריך להיות כתל המתלקט אם עולה חצי טפח לכל רוחב שתי טפחים פשוט דאינו נחשב כמחיצה} 2) נראה דלחומרא אינו מצטרף לאחר ג&#x27; טפחים וכמ&quot;ש בהרא&quot;ש, אבל אם החומרא הוא לצרף נראה דיש להחמיר שלא לצרף עד ד&#x27; טפחים וכמ&quot;ש בתרוה&quot;ד"	סימן שנח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בתל גבוה י&#x27;?"	"דינו כקרפף, אם הוא כבית סאתים מותר לטלטל בכולו, ואם הוא יותר מבית סאתים אינו מותר אלא בד&#x27; אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן שנח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבור גדול?	"הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ב) מסתפק אם מותר לטלטל בכולו כיון דיש סוברים דהבור עושה דירה לאחרים, וכן מצינו בפסי ביראות, ומסיים וצ&quot;ע"	סימן שנח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דברים אלו ממעט קרפף שיותר מבית סאתים: 1) אילנות 2) בור של מים 3) בור רק 4) מטלטלין?	"1) לא [אפי&#x27; אם הם גבוהים י&#x27; ורחבים ד&#x27;] דהם משמשים הקרפף ודרכן להיות בקרפף (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב - מ&quot;ג) 2) הרשב&quot;א ס&quot;ל דאינו ממעט דהוי מתשמישי הקרפף [ואין חילוק בין בור בקרפף לבור בגינה דשניהם משמשים המקום] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א), אבל רע&quot;א הביא מתוס&#x27; (עירובין כ&quot;ב ע&quot;א) דממעט, ומ&quot;מ קיי&quot;ל כהרשב&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה וה&quot;ה) 3) אם הוא לצורך הקרפף להטמין בה חפצים אינו ממעט (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) ביאר דאינו ממעט מפני שהוא ראוי למים 4) פשוט דאינו ממעט (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)"	סימן שנח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עמוד ממעט משיעור יותר מבית סאתים?	"איתא בגמ&#x27; (עירובין כ&quot;ה ע&quot;א) דעמוד גבוה י&#x27; ורחב ד&#x27; ממעט, אינו רחוב ג&#x27; אינו ממעט, בין ג&#x27; וד&#x27; לרבה הוי ממעט ולרבא אינו ממעט, וקיי&quot;ל כרבה לקולא דממעט [ולרב שימי לכו&quot;ע בין ג&#x27; לד&#x27; ממעט ופליגי בפחות מג&#x27;, ולפי&quot;ז קיי&quot;ל כרבא], אבל אם אינו גבוה י&#x27; אינו ממעט דהוי כמי שאינו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)"	סימן שנח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העמוד באמצע הקרפף?	קיי&quot;ל כרוב ראשונים דאפ&quot;ה ממעט משיעור קרפף, ודלא כהרמב&quot;ם דס&quot;ל דצריך להיות על הצד (ב&quot;י ע&quot;פ הגהות ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד)	סימן שנח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לבנות כותל חדש באמצע הקרפף?	"הרא&quot;ש מקיל לעשות כותל שארכו יותר מי&#x27; אמות באמצע הקרפף אם יש שם בית הפתוחה לתוכו, וכן פסק השו&quot;ע, אכן הריטב&quot;א ס&quot;ל דצריך לימשך כל רוחב הקרפף, והביה&quot;ל (ד&quot;ה באורך) הכריע דהמקיל כהרא&quot;ש ושו&quot;ע לא הפסיד, ובכל אופן צריך להיות שבנה בית קודם שבנה הכותל חדש (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א)"	סימן שנח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור ריחוק כותל חדש מכותל ישן?	"איתא בגמ&#x27; דאם הרחיק ד&#x27; מהני, אם הרחיק פחות מג&#x27; לא מהני, ואם הרחיק בין ג&#x27; לד&#x27; לרבה מהני ולרבא לא מהני, וקיי&quot;ל כרבה דמהני [ולרב שימי בין ג&#x27; לד&#x27; לכו&quot;ע מהני, ופליגי בפחות מג&#x27;, ולפי&quot;ז קיי&quot;ל כרבא], והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה באורך) דאינו יכול להרחיקו יותר מעשר אמות {ונראה לפרש ע&quot;פ היסוד מחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; א&#x27; ס&quot;ק מ&quot;ה) דלגבי הדין עומד מרובה כל זמן שיש לו ג&#x27; מחיצות הוי כאילו הוא ממולא והמחיצה הולך ממילא על צד הרביעית, ממילא כשהוא בונה כותל חדש ואין בו פירצה יותר מעשר אמות, בצד השני הוי כאילו מקומו ממולא ב&#x27; פעמים, אחד עד מקום הכותל חדש, ושני עם כותל החדש עד הפתח שאינו יותר מעשר אמות, אולם אינו פשוט כ&quot;כ דבפעם ראשון יש פרצה לחוץ, ועל כרחך צריך לעשות חשבון זה אף מצד שני, וא&quot;כ הוא ממש כגיטו וידו באין כאחת, ונראה דכן צריך לומר, ודו&quot;ק}"	סימן שנח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ע&quot;י הכותל חדש הוא ממעט משיעור יותר מבית סאתים?	"בכל אופן מהני למעטו [ולפי הרמב&quot;ם לא מהני כותל חדש אלא באופן זה, ולא קיי&quot;ל כוותיה (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)], אמנם חידש השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) ע&quot;פ הלבוש דרק עצם הכותל ממעט משיעורו אבל האויר שבין הכתלים אינו ממעט אע&quot;פ שהוא פחות מג&#x27; טפחים {ותמה ר&quot;י באק דל המחיצה חיצונה ונמצאת שהוא פחות מבית סאתים ע&quot;י לבוד וא&quot;כ הוא מחיצות להחמיר, ונראה לפרש ע&quot;פ יסוד דאינו יכול לעשות לבוד לשנות צורת הדבר, למשל אם יש קרפף מעט יותר מבית סאתים אינו יכול לעשות לבוד אצל הקרנות ולמעטו דהרי צורתו מוכחת עליו דהוא יותר מבית סאתים [וכן מוכח מצורת המשכן דהוי מאה על חמשים אע&quot;פ שיש לבוד אצל הקרנות, ועיי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סע&#x27; כ&#x27;)], וה&quot;נ הרי צורתו מוכחת עליו ונהי דע&quot;י הכותל יכול למעטו מבית סאתים מ&#x27;&#x27;מ אינו יכול לעשות לבוד למעטו, וזהו הפשט בעמוד פחות מג&#x27; טפחים שאינו ממעט השיעור אע&quot;פ שהוא בתוך לבוד להכותלים}"	סימן שנח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עצה אם אינו רוצה לבנות כותל של עשר אמות?	"ה&quot;נ מציע החזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ד) לפי הרא&quot;ש דיכול לבנות כותל של ד&#x27; טפחים בקרן זוית"	סימן שנח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם טח בטיט האם הוא 1) מהני ככותל חדש 2) ממעט משיעור יותר מבית סאתים?	"1) פשוט דלא מהני דאין בו מרחק ג&#x27; טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ה) 2) אם יכול לעמוד בפנ&quot;ע בודאי הוי מיעוט, ואם אינו יכול לעמוד בפנ&quot;ע לרבה הוי מיעוט ולרבא אינו מיעוט, והשו&quot;ע מחמיר כרבא דאינו מיעוט [ולפי&quot;ז צ&quot;ל דבאמת קאי כרב שימי ואפי&#x27; בשאלות דלעיל קיי&quot;ל כרבא (גר&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח, ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ד)] אבל הרמב&quot;ם והרא&quot;ש מקילין כרבה דהוי מיעוט, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ה) דיש להקל לעת הצורך, אמנם הביה&quot;ל (ד&quot;ה הוי) הביא מגאו&quot;י דאם בשעת עשיית הכותל טח אותה בטיט לכו&quot;ע סגי בטיט שאינו יכול לעמוד בפנ&quot;ע"	סימן שנח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך להטיח בטיט להכשיר ע&quot;י מיעוט?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ד) לכל הפחות צריך להיות גבוה י&#x27; ורחב ג&#x27; טפחים דומיא דעמוד [והגאו&quot;י מסתפק אם סגי בשיעור כל שהוא או דלמא צריך רחב ד&#x27; טפחים (ביה&quot;ל ד&quot;ה הוי)]"	סימן שנח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לבנות מחיצה ע&quot;ג מחיצה 1) קודם שנבלעו התחתון 2) לאחר שנבלעו התחתון?	"1) לרב חסדא מהני, ולרב ששת לא מהני, וקיי&quot;ל כרב ששת דלא מהני 2) מהני אפי&#x27; לרב ששת מפני שעכשיו יש לו מחיצות לשם דירה, וסגי כל זמן שלא נשארו י&#x27; טפחים בתחתון (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ה)"	סימן שנח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בנה מחיצה ע&quot;ג תל יותר מבית סאתים?	"מבואר מרש&quot;י ותוס&#x27; (עירובין כ&quot;ה ע&quot;א) דאפי&#x27; אם נבנה על שפתו מהני לתל להתיר התל שלמעלה {וצ&quot;ב דבלא&quot;ה יש לה מחיצות משום גוד אסיק, וי&quot;ל דאם יש מחיצה ממש לא אמרינן גוד אסיק ואינו מגרע מה שאפשר לתקנו בלאו האי כותל דסוף כל סוף העליונים משתמשים במחיצה זו} וכ&quot;ש דמהני אם מרחיק המחיצות ג&#x27; טפחים משפתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;)"	סימן שנח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לבנות ע&quot;ג התל?	לפי מאי דקיי&quot;ל כהרא&quot;ש סגי בכותל יותר מעשר אמות אבל לפי הריטב&quot;א צריך כותל שלם על צד אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ט)	סימן שנח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נוטע אילנות בקרפף?	"אין זה מבטל דירה, ואפי&#x27; אם הם מפוזרות על פני כולו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג - ס&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;א)"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ש אילנות מזרעים?	עבידי אינשי לנטוע אילנות בחצרות כדי להסתופף בצלן משא&quot;כ בזרעים לא דיירי ביה אינשי והוי ליה כגינה ומבטל דירה (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה - ס&quot;ו)	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית הקברות?	כתב השבט הלוי בשם ריש&quot;א דהוי כאילנות דהולכים שם להתפלל על הקברים	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביערות בזה&quot;ז?	"{אם א&quot;א לילך ביניהם לכו&quot;ע דינם כזרעים ומבטלים דירה אבל אם אפשר לילך ביניהם יש מח&#x27; בין הפוסקים בזמנינו אם דומים לזרעים דאין דרכן לילך ביניהם ואינו מסתופף תחתיהם או דלמא אינם כזרעים דהרי אפשר לילך ביניהם [והא דאיצטריך הטעם דאפשר להסתופף בצל האילנות היינו משום דמיירי באילנות מפוזרות וקשה לילך ביניהם על זה אמרינן דאפ&quot;ה מותר כשאפשר להסתופף תחתיהם], ולענ&quot;ד יש להביא ראיה ממים שאינם ראוים לשתיה (לקמן סע&#x27; י&quot;א) דיש מח&#x27; ראשונים אם דינם כזרעים כשהם פחותים מעשרה טפחים, ולא מיבעיא לפי המקילין במים פחותים מעשרה טפחים אלא אפי&#x27; להמחמירים הרי כתב הביה&quot;ל (שם ד&quot;ה והוא) דלכו&quot;ע כשהוא פחותה מג&#x27; טפחים הוי כארעא סמיכתא ואינם כזרעים, אכן החזו&quot;א חולק על הביה&quot;ל דלפי המחמירים אפי&#x27; בפחותה מג&#x27; טפחים אסור כשאינה ניחא תשמישתיה, ונראה דיער שיש בו אילנות הרבה אבל אפשר לילך ביניהם אינו גרוע ממים פחותים מג&#x27; טפחים, וא&quot;כ לפי המ&quot;ב אינו כזרעים לכו&quot;ע אבל לפי החזו&quot;א יש מקום להחמיר לפי המחמירים במים פחותים מי&#x27; טפחים [ויתכן דאפי&#x27; החזו&quot;א יודה כאן דמים פחותים מג&#x27; טפחים גרוע טפי מיער והיער אינו כזרעים], אמנם נראה להגרח&quot;צ גערליק ע&quot;פ החזו&quot;א דעדיין צריך להיות שמשתמשין בה מעט וכמ&quot;ש בסי&#x27; שנ&quot;ט באדעתא דבי דרי דצריך להיות הוקף להשתמש בה, וא&quot;צ שמשתמשין בה בשבת בדוקא וכמ&quot;ש בבית הקברות שנחשב כאילנות שהולכים שם להתפלל על הקברים}"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזרע 1) רובו 2) מיעוטו 3) מחצה על מחצה?	"1) הוי כאילו נזרע כולו, ואם כל המקום הוא יותר מבית סאתים הוי ככרמלית, אבל אם כל המקום כבית סאתים או פחות מותר לטלטל בו (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו - ס&quot;ז) ודוקא כלים ששבתו בתוכם אבל לא כלים ששבתו בבית (רא&quot;ש ולא כר&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה קרפף) 2) הוי כאילו אותו מקום שנזרע אינו הוקף לדירה, לפיכך אם אותו מקום שנזרע הוי יותר מבית סאתים אסור לטלטל בכולו דאפי&#x27; המקום שאינו נזרע פרוץ במילואו למקום הזרעים (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ב), אבל אם המקום שנזרע הוי כבית סאתים או פחות מותר לטלטל בכולו (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א) {וה&quot;נ דוקא כלים ששבתו בתוכו, ועי&#x27; לקמן סע&#x27; י&#x27;} 3) דינו כמיעוטו דאינו מבטל לצד השני (גאון יעקב, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ד)"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל בזרעים שבתוך העיר?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) הביא מכמה אחרונים (דבר שמואל, חכם צבי, מור וקציעה) דרוצים להקל ע&quot;פ הרא&quot;ש והמרדכי דהזרעים אינם מבטלים חומת העיר, ומיהו כתב הביה&quot;ל דאין להקל אלא אם מקום הזרעים פרוץ להעיר אבל אם יש להם מחיצות בפנ&quot;ע נמצאת שחומת העיר אינם חל על המקום זריעה כלל [דלא כהמור וקציעה דרצה להקל אפי&#x27; בכה&quot;ג], והביה&quot;ל מסיים דכיון דההיתר בכלל אינו פשוט [דהרי הטור חולק עליהם, וכן החמירו המאמר מרדכי והשיורי ברכה] אין להקל אלא כשמקום זריעה פרוץ לעיר {ונראה דהא דהחמיר הביה&quot;ל בזרעים שמוקפים חומה היינו כשהוקפו תחילה ואח&quot;כ הקיפו כל העיר אבל אם מתחילה הקיפו כל העיר אין נפק&quot;מ במה שמקיפין הזרעים אח&quot;כ, ועי&#x27; מש&quot;כ בענין קרפף בעיר}"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרפף שלא הוקף לדירה שנמצאת בתוך עיר שהוקף לדירה?	"בהקדם, נראה לפרש דכל כרמלית בעיר צריך להיות פתח ולבסוף הוקף כדי שיהיה הוקף לדירה, ופתח היינו פתוח לבית או לכל מקום שהוקף לדירה, ולפיכך אם יש בית בעיר שאין בה חומה אם יש גדר סביב חצרו נמצאת שחצרו פתוח ולבסוף הוקף שחצרו סמוך לביתו ולאחר שמקיף כל העיר נמצאת שהרחבות [שהם כרמלית] הוו נפתחים לחצרות של הבתים וג&quot;כ נחשבים כפתח ולבסוף הוקף. אמנם, כשיש קרפף שלא הוקף לדירה באמצע העיר נמצאת שהיקף של העיר הוי כמו doughnut ואינו חל על הקרפף שבאמצע העיר [וכמ&quot;ש בדבר שמואל בזרעים דאם יש היקף על הזרעים לא מהני ההיקף של העיר, ודלא כמו&quot;ק] (וכ&quot;כ הבית מאיר, ודלא כאמרי יושר ח&quot;ב סי&#x27; פ&#x27; דמשמע דס&quot;ל כמו&quot;ק), ואם אח&quot;כ נפרץ הקרפף ג&quot;כ לא מהני ההיקף של העיר דאין זה נחשב כהוקף לדירה, והא ראיה מקרפף שנפרצה לחצר ומייתר מקום המחיצות לעשותו יותר מבית סאתים דאוסר כל החצר ולא אמרינן דנעשה הקרפף כהוקף לדירה (וכ&quot;כ החזו&quot;א סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;) [וכן מוכח מסוף הסימן (סע&#x27; י&quot;ד) דקרפף שנפרץ לבית אינו עושהו כפתח ולבסוף הוקף וכמ&quot;ש החזו&quot;א שם], אלא על כרחך צריך לעשות עוד מחיצה אצל מחיצות הראשונות כדי להחשיבו כהוקף לדירה. וכ&quot;ת לפי&quot;ז יהא אסור לטלטל כלים ששבתו בבית לתוך ביהכ&quot;נ שבעיר לפי הערוה&quot;ש דס&quot;ל דביהכ&quot;נ לא נחשב כהוקף לדירה, לזה י&quot;ל כמ&quot;ש בסמוך דהא דמחמירים בקרפף שלא הוקף לדירה אפי&#x27; פחות מבית סאתים היינו דוקא בזרעים ולא בקרפף סתם שאינו הוקף לדירה [והחזו&quot;א שחולק על הפמ&quot;ג וביה&quot;ל וס&quot;ל דאפי&#x27; סתם קרפף שפחות מבית סאתים אסור בכלי הבתים לשיטתו ס&quot;ל דביהכ&quot;נ נחשב כהוקף לדירה], נמצאת לפי&quot;ז אם יש פארק יותר מבית סאתים בעיר שהוקף לדירה, אם יש בו פירצה יותר מעשר נמצא שכל הפארק נחשב כהוקף לדירה שהם משתמשים בהיקף של העיר אבל אם היה להם מחיצות בפנ&quot;ע בלא פירצה יותר מעשר א&quot;כ יש עליו שם קרפף שלא הוקף לדירה ולא מהני בהם מחיצות העיר ואסור לטלטל בה, ואם נפלו המחיצות ויש בה פירצה יותר מעשר יאסור כל העיר אבל יכול לתקנו לסתום הפירצה וממילא יהיה כפתח ולבסוף הוקף אבל אם נפלה לאחר זמן חוזר לאיסורו וכמ&quot;ש לקמן (סע&#x27; י&quot;ג), ואפי&#x27; אם נפלה כל המחיצות אוסר כל העיר ואינו נחשב כפתח ולבסוף הוקף דהוי דומה ללקמן (סע&#x27; י&quot;ד) כשנפרצה לתוך הבית דלא מהני כותלי הבית להחשיבו כהוקף לדירה. ואפי&#x27; אם הקיפו הפארק לאחר שהקיפו העיר והוי כפתח ולבסוף הוקף לכאורה אם נופל צוה&quot;פ של העיר הוי כאילו נסתם הבית דעכשיו הפארק פתוח לכרמלית ולא לבית דירה ואפי&#x27; לאחר שמתקן הצוה&quot;פ לא מהני לגבי הפארק שיש בו מחיצות בפנ&quot;ע, אולם יש מקום להקל ע&quot;פ התוספת שבת דס&quot;ל דאם נסתם בשוגג אינו מבטל השם דירה ממנו [והביה&quot;ל לא ברירא ליה בדבר זה]"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שהוציאו כל הזרעים האם צריך לחזור ולגדור המקום לשם דירה?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה הזרעים) רוצה לדייק מכמה ראשונים (רשב&quot;א, רז&quot;ה, ר&quot;ח) דהזרעים מבטלים המחיצות, ומשמע דצריך לחזור ולגדור לשם דירה, ואפי&#x27; בחצר יש להחמיר [דהרבה חולקים על הרא&quot;ש], ומיהו בחצר שפחות מבית סאתים יש עוד סניף להקל דאפשר דהזרעים לא מבטלי הדירה כלל בפחות מבית סאתים, ובצירוף הרא&quot;ש בחצר וגם לאחר שהוציאו כל הזרעים אין למחות ביד המקילין"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגינה שיש בו ערוגות ערוגות של זרעים 1) והם הרוב 2) והם המיעוט?	"1) פשוט דהמיעוט בטל ברוב וכולו אסור אם הוא יותר מבית סאתים 2) אין מצטרפין המועטים ליותר מבית סאתים אפי&#x27; אם הם בתוך ג&#x27; טפחים אלא כל אחד ואחד נדון בפנ&quot;ע כפחות מבית סאתים ומותר לטלטל בכולו (חכם צבי סי&#x27; נ&quot;ט, שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;), אכן החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; פ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ז) ס&quot;ל דמצטרפין הערוגות לאסור כיון שאין דרכו לדור ביניהם, ומצטרף אפי&#x27; לעשותו כרובו זרוע"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזרעים לנוי?	"כתב המאירי (עירובין כ&quot;ד ע&quot;א) דאינו מבטל דירה, וכן הקילו הנזירות שמשון ומהרש&quot;ם, אבל הדברי חיים (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ח) ושואל ומשיב (מהדו&quot;ק ח&quot;ג סי&#x27; קל&quot;א) ס&quot;ל דאסור משום לא פלוג, והנתיבות שבת (פי&quot;ג הע&#x27; מ&quot;ד) מקיל, ועי&#x27; מנח&quot;י (ח&quot;ה סי&#x27; ק&quot;ח)"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לתקן זרעים באמצע העיר המוקפת חומה?	"יכול להקיפו בצורת הפתח א&quot;נ יכול לחלקו ע&quot;י צורת הפתח [ויהיה פס ד&#x27; אמות בכל צד כדי שלא יאמר אתי אוירא דהאי גיסא וכו&#x27;] באופן שכל חלק אינו יותר מבית סאתים (מ&quot;ב דרשו)"	סימן שנח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זרעים מבטלין דירת חצר?	"הרא&quot;ש מסתפק בדבר, ויש ג&#x27; צדדין בטור, א&#x27; מבטלין לגמרי כמו קרפף, ב&#x27; אם נזרעו רובו מבטלין המחיצות כלפי הזרעים אבל לא לגבי שאר החצר, ג&#x27; אינם מבטלים דירת החצר כלל, והכריע הטור להחמיר מספק דהוי כמו קרפף ומבטל הדירה לגמרי, וכן סתם המחבר להחמיר וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;ז) דמבואר מכמה ראשונים דהוא דין ודאי [דלא כמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דמשמע דהוא מדין ספק] [ומ&quot;מ הביה&quot;ל (ד&quot;ה הזרעים) מצרף ספיקא של הרא&quot;ש עם עוד צירופים]"	סימן שנח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזרעו רוב החצר?	"דינו כקרפף דהמיעוט בטל ברוב והוי כאילו נזרעו כל החצר, אם כל החצר יותר מבית סאתים אסור בכולו ככרמלית, ואם כל החצר כבית סאתים או פחות מבית סאתים דינו כקרפף שלא הוקף לדירה דמותר לטלטל כלים ששבתו בתוכו ולא לבית, ואפי&#x27; אם הם מאדם אחד (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז), אכן הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שנ&quot;ט סע&#x27; א&#x27;) מקיל בפחות מבית סאתים [והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; פ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ח) חולק וס&quot;ל כמ&quot;ש המ&quot;ב כאן] {ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; שנ&quot;ט) דיש לחלק בין מקום זרעים לסתם קרפף}, ובשעת הדחק כתב הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; שע&quot;ב סע&#x27; א&#x27;) דיש להקל אפי&#x27; אם היא כבית סאתים לטלטל מקרפף לבית אם הם של אדם אחד או שני בני אדם שעירבו, ובזה אף החזו&quot;א (סי&#x27; פ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ו, סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;) מודה"	סימן שנח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במיעוט החצר, מה הדין אם נזרעו 1) יותר מבית סאתים 2) בית סאתים 3) פחות מבית סאתים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a71408c90ad0487f06de8838d970e679ca3f3e73.jpg"">"	סימן שנח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עושה מחיצה סביב הזרעים?	אז הוי כמקום בפנ&quot;ע ותלוי אם הוא יותר מבית סאתים או כבית סאתים, ובכל אופן פשוט דמותר לטלטל מחצר לבית (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ג)	סימן שנח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל הכדור על הזרעים בחוץ?	{אם הכדור שבת בבית יש מקום להחמיר שלא ליטול הכדור מעל גבי הזרעים, ונראה דא&quot;צ למחות ביד התינוקות דלפי המרדכי מותר לטלטל ממנו מפני שהוא פחות מבית סאתים והוא מיעוט החצר}	סימן שנח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בקרפף מים שראוין לשתיה?	"אינם מבטלים דירה [ודוקא כשהם קיימי במקום אחד ולא זוחלין (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ט)], ואם כולו מים הראב&quot;ד ס&quot;ל דמבטלי דירה דאין דרך להפוך כל החצר למקוה מים (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ד), אבל קיי&quot;ל כהרא&quot;ש וטור דאפי&#x27; אם כולו מים מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז)"	סימן שנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במים שאינם ראוים לשתיה 1) עמוק י&#x27; טפחים 2) פחות מי&#x27; טפחים 3) פחות מג&#x27; טפחים?"	"1) הוי כמו זרעים לכו&quot;ע, ואם הם רובו אוסרים הכל, ואם הם מיעוטו אבל יותר מבית סאתים ג&quot;כ אוסרים הכל [ואע&quot;פ שהוא עמוק י&#x27; אינו נחשב כמחיצה ויכול לאסור כל החצר כגון שהמדרון שבינו לחצר אינו מתלקט י&#x27; מתוך ד&#x27; אמות (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;), וצ&quot;ע למה איצטריך השעה&quot;צ (ס&quot;ק פ&quot;ה) לחדש דהרשב&quot;א מודה במדרון כשאינו עמוק י&#x27; דאוסרים היכא דסופן להיות עמוק י&#x27;] [והביה&quot;ל (ד&quot;ה דינם) הביא חידושו של הריטב&quot;א דצריך להיות מתלקט י&#x27; טפחים מתוך ג&#x27; טפחים וביאר דס&quot;ל דבמים לא מינכר מחיצתא אלא כבור מלא מים וכדומה, ומסיים וצ&quot;ע למעשה, אמנם בכמה דוכתי סותם המ&quot;ב דיכול לסמוך על תל המתלקט אפי&#x27; במים (כגון מ&quot;ב סי&#x27; שמ&quot;ה ס&quot;ק מ&quot;ח, ביה&quot;ל סי&#x27; שנ&quot;ו סע&#x27; א&#x27; ד&quot;ה אין, וכ&quot;כ תוס&#x27; עירובין כ&quot;ד ע&quot;ב ד&quot;ה לעביד, ר&quot;י באק)] 2) הרשב&quot;א ס&quot;ל דהוי כרפש וטיט ומותר, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דאסור [ובאמת דבר זה תלוי בב&#x27; מהלכים בתוס&#x27; (עירובין כ&quot;ד ע&quot;ב), דמהלך ראשון ס&quot;ל דס&quot;ד במים דחזי לתשמיש אוסרים דוקא כשהם עמוקים י&#x27; טפחים, א&quot;כ בהכרח החומר דמים שאינם חזי לתשמיש הוי דאוסרים אפי&#x27; אם אינם עמוקים י&#x27;, וזהו כמו שיטת הרא&quot;ש, אבל מהלך שני בתוס&#x27; ס&quot;ל דס&quot;ד במים דחזי לתשמיש אוסרים דוקא מפני שהוא בית סאתים, וא&quot;כ מצי למימר דהחומר דמים שאינם חזיין לתשמיש הוא דאוסרים כשהם עמוקים י&#x27; טפחים, אבל אם אינם עמוקים י&#x27; טפחים אינם אוסרים כלל, וזהו כמו שיטת הרשב&quot;א (הגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א, ר&quot;י באק)], והשו&quot;ע פסק כהרשב&quot;א אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה והוא) פסק דראוי להחמיר שלא במקום הדחק, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ג) סותם להקל כהרשב&quot;א 3) חידש הביה&quot;ל (ד&quot;ה והוא) דהרא&quot;ש מודה בפחות מג&#x27; טפחים דהוי כארעא סמיכתא ואינו קשה להשתמש בה ואינו אוסר {ולפי&quot;ז יש לעיין בזרעים שהם פחותים מג&#x27; טפחים}, אבל החזו&quot;א חולק עליו דהכל תלוי אם ראוי להשתמש בה, והגר&quot;מ פיינשטיין היה מסתפק בפחות מג&#x27; טפחים אבל פשוט דאם משתמשים במים כגון לנקות המכוניות או לטייל עליהם בספינות קטנות אינם מבטלים דירה (הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א)"	סימן שנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב מים שראוים לתשמיש?	"רש&quot;י משמע דצריך להיות ראוי לשתיה, והרשב&quot;א מבואר דסגי אפי&#x27; אם הם ראוים לכביסה (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ה), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק פ&quot;א) הכריע להקל כהרשב&quot;א דהוי ספיקא דרבנן [והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ג) מחמיר דצריך להיות ראוין לשתיית אדם ולא מהני מה שראוין לשתיית בהמה, והביא ראיה מפסי ביראות, אכן השעה&quot;צ (שם) דחה ראיה זה דשאני התם שרוצים לקבוע שהוא הוקף לדירה ועל כן צריך תשמיש קבוע משא&quot;כ הכא מיירי כשהוא הוקף לדירה ורוצים לבטל הדירה ולזה צריך דבר שאינו ראוי כלל לתשמיש]"	סימן שנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה שם מים תחילה ואח&quot;כ בנו הדירה?	"שמעתי מהגרח&quot;צ גערליק דמשמע מרש&quot;י (עירובין כ&quot;ד ע&quot;א) דדוקא אם בונה הדירה תחילה ואח&quot;כ נוטע אילנות מהני שלא לבטל הדירה ולא אם היו נטועים קודם לכן, וכן מדויק בשעה&quot;צ (ס&quot;ק פ&quot;א) דכתב דאם היה מוקף לדירה תחילה אז האילנות אינם מבטלים הדירה, וכל זה דוקא באילנות וכדומה אבל אם משתמשין בהאילנות ממש יתכן דהוי כדירה ממש ומהני אפי&#x27; אח&quot;כ, וממילא אם יש מים שם תחילה לא מהני מה שבנו דירה אח&quot;כ {והוא חידוש דכפשוטו אפי&#x27; אם נבנה אח&quot;כ נתבטלה להדירה}"	סימן שנח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קרפף של ג&#x27; סאין, מה הדין אם קירה אחד מהם?"	"יש מח&#x27; בגמ&#x27; בין רבה ור&#x27; זירא אם מותר, וכתב הב&quot;י דיש מח&#x27; ראשונים בגירסת הגמ&#x27;, ולהלכה קיי&quot;ל דאמרינן פי תקרה אע&quot;פ שהקירוי משופע וכפירש&quot;י בסוגיא [ואע&quot;פ דבעלמא לא אמרינן פי תקרה בקירוי משופע הכא הקילו דבאמת הוא רה&quot;י אלא שחכמים גזרו על קרפף יותר מבית סאתים (פרישה, מאמ&quot;ר, נהר שלום, בית מאיר, גר&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ט)] [דלא כט&quot;ז דס&quot;ל דבעלמא אמרינן פי תקרה בקירוי משופע (שעה&quot;צ לקמן סי&#x27; שס&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט)]"	סימן שנח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי צורת הפתח מן הצד?	"{הדרך אמונה (כלאים פ&quot;ז הי&quot;ח ביאור הלכה ד&quot;ה פי תקרה) מסתפק לגבי קירוי משופע אם מהני לגבי כלאים, וא&quot;כ דייק ר&quot;י באק דדבר דמועיל לכלאים פשוט דמהני לגבי בית סאתים ומצינו בגמ&#x27; עירובין (י&quot;א ע&quot;ב) דצוה&quot;פ מן הצד מהני לכלאים כשאינו יותר מעשר אמות, א&quot;כ מסתבר דמהני ג&quot;כ לבית סאתים כשאינו יותר מי&#x27; אמות} "	סימן שנח סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרפף בית סאתים מצומצום 1) קטנה שנפרץ לחצר 2) גדולה שחצר נפרץ לתוכה?	"1) אע&quot;פ שאויר החצר אינו מייתרו דהוי אויר לדירה מ&quot;מ אויר מחיצות מייתרו והקרפף הוא יותר מבית סאתים ואסור לטלטל בתוכו אבל מותר לטלטל בחצר דיש לה גיפופי, ובלבד שהפרצה אינו יותר מעשר אמות (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק צ&quot;ד) 2) כיון שיש גיפופי לקרפף לא אמרינן דאויר מחיצות מייתרו וממילא מותר לטלטל בשניהם, ודוקא אם הפרצה אינו יותר מי&#x27; אמות [דאל&#x27;&#x27;כ יהא אסור לטלטל בחצר כלים ששבתו בבית] (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;א)"	סימן שנח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מקום המחיצה מתייחס להקרפף ולא לחצר?	"ביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק צ&quot;ג) דאפי&#x27; כשהיה המחיצה קיימת היה מותר לטלטל מקרפף לעל גבי המחיצה וממילא כשנפרץ אמרינן דמקום המחיצה מצטרף לשיעור קרפף"	סימן שנח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן דהגיפופי הוו כמו לחיים שנראין מבחוץ ושוין מבפנים וממילא לא יהא אויר המחיצה מייתרו?	"1) הב&quot;י הביא מרשב&quot;א (עבודת הקודש) דמיירי כשנכנסין לתוך החצר א&quot;נ הגיפופי יתירים מד&#x27; אמות ואינם יכולים להיות לחיים&lt;br&gt;2) רע&quot;א הביא עוד מהלך ע&quot;פ תוס&#x27; ומהרש&quot;א דנראין מבחוץ מהני רק מדין מגו דמהני לחוץ כך מהני בפנים, וזהו דוקא כשהם ענין אחד אבל כאן מבחוץ הוא בענין מחיצות אבל בפנים הוא בענין קרפף יותר מבית סאתים ולזה לא אמרינן מגו"	סימן שנח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שייך בכלל נראה מבחוץ הרי צריך מחיצה שלא להצטרף ליותר מבית סאתים?	"תי&#x27; החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; פ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ז) דמיירי כגון שאויר המחיצה הוא לפני הגיפופי בתוך החצר ולפיכך אי אמרינן דדינו כלחי לא יהא מחובר לאויר המחיצה {ויש כאן חידוש דהשתא דאמרינן דאינו לחי מצטרפין מקום המחיצה אע&quot;פ שאינו בתוך כותלי הקרפף, ונראה לפרש דמבואר לקמן (סע&#x27; י&quot;ד) דאינו יכול להשתמש בכותלי החצר להחשיבו כפתח ולבסוף הוקף וממילא מצטרף מקום המחיצות לעשותו כיותר מבית סאתים בלא היתר מחיצות של החצר}"	סימן שנח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש שיעור לתוספת על הבית סאתים להיות נחשב כיותר מבית סאתים?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה שמקום) כתב ע&quot;פ הרא&quot;ש דכמו שמצינו לגבי הדין דארכו פי שנים דרחבו צריך להיות אמה יתירה ה&quot;נ צריך להוסיף על הבית סאתים עוד אמה [על פני כולו], ולפיכך תמה הביה&quot;ל על דין זה דסתם כתלים אינם רחבים אמה, אכן השיג עליו החזו&quot;א דהרא&quot;ש מיירי לגבי פחות מבית סאתים ועל זה כתב דצריך להיות פחות אמה אבל יותר מבית סאתים אסור במשהו	סימן שנח סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קרפף שיותר מבית סאתים שהוקף ולבסוף פתח ובנה כותל רחוק ג&#x27; טפחים יותר מעשר אמות, מה הדין אם נפלה הכותל?"	"חוזר לאיסורו הראשון ולא אמרינן הואיל והותרה הותרה [זהו פירושו של ר&quot;ח (מובא בתוס&#x27; עירובין כ&quot;ה ע&quot;ב) בסוגיא דבוסתנא]"	סימן שנח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפילה הכותל בידים?	"ג&quot;כ לא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&#x27;) ,ולא דמי לתרוה&quot;ד לעיל (סע&#x27; ב&#x27; ברמ&quot;א) דמהני אפי&#x27; לאחר שהסיר העפר דהתם הוי כאילו עשה מעשה בגופיה דכותל כשצבר העפר שם (שעה&quot;צ ס&quot;ק צ&quot;ח, מ&quot;ב לעיל ס&quot;ק ל&quot;ח)"	סימן שנח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם בנה קרפף סמוך לבית באופן דהוא פתח ולבסוף הוקף, מה הדין אם נפל כותל הבית שסמוך לקרפף?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם המהרי&quot;ט דלא מהני המחיצות החיצונות דלא נעשו לבראי אלא לגואי, וכן משמע מרש&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק ק&quot;א), אכן כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו) דבציור זה מהני המחיצות חיצונות, ורוצה לפרש הגמ&#x27; ע&quot;פ הריטב&quot;א דמיירי כשהוקף ולבסוף פתח ונפל הכותל שסמוך לקרפף ועל זה אמרינן דלא מהני שאר המחיצות לעשותו כפתח ולבסוף הוקף {ונראה דאפי&#x27; להמג&quot;א ומ&quot;ב זהו דוקא בבית וכדומה אבל בצוה&quot;פ דעתו על כל השטח ואם נפל צוה&quot;פ בין העירובין בודאי מותר ע&quot;י הצוה&quot;פ החיצונות ולא מצי למימר דדעתו היתה רק להגדיר מקום אחד ולא מקום שני}"	סימן שנח סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פתח ולבסוף הוקף, ואח&quot;כ נפל הבית או נסתם הפתח 1) בשוגג 2) במזיד?	"1) התוספת שבת ס&quot;ל דעדיין מקרי הוקף לדירה, ולא ברירא ליה להביה&quot;ל (ד&quot;ה חוזר) דהרי עכשיו אינו ראוי לתשמיש הבית והוי כאילו נתמלא אח&quot;כ במים שאינם ראוים לתשמיש {והא דאמרינן לקמן (סי&#x27; ת&quot;ח סע&#x27; ב&#x27;) דחשיב כמקום דירה אפי&#x27; אם נחרבו כל הבתים שבעיר נראה דהיינו דוקא לגבי תחומין דחשיב כד&#x27; אמות ולא לגבי טלטול בתוכה (ובזה מיישב הנתיבות שבת פי&quot;ג הע&#x27; ל&quot;ג), והא ראיה דאמרינן התם דאפי&#x27; מערה הראוי לדירה נחשב כד&#x27; אמות אע&quot;פ שאין בה שום דירה ומגמ&#x27; משמע דאפי&#x27; במערה גדולה יותר מבית סאתים, אבל כאן צריך הוקף לדירה ממש, אמנם עי&#x27; מש&quot;כ שם דמשאר הפוסקים משמע דאין לחלק בין טלטול ותחומין, וכן מפורש בגר&quot;ז (סי&#x27; שצ&quot;ו סע&#x27; א&#x27;), וצ&quot;ע} 2) פשוט להביה&quot;ל (שם) דאפי&#x27; להתוספת שבת מבטל השם דירה ממנו וכמ&quot;ש שאם זרעו זרעים מבטל ממנו השם דירה"	סימן שנח סעיף יד		
